משחקי יום הולדת לילדים: רעיונות לפי גיל ובלי דמעות

ילדים מגיעים ליום הולדת כדי לשחק. אוכל ועוגה הם רגעים, המשחק הוא הזמן. הבעיה היא לא מחסור ברעיונות אלא משחק ארוך מדי, חוקים שהגיל לא מבין, או תחרות שנגמרת בבכי. רשימה קצרה עם כללים רכים מנצחת רשימה של עשרים משחקים מהזיכרון.

כללים לפני שמתחילים

כל משחק נמשך כמה דקות. מסבירים את החוק פעם אחת, תוך כדי דוגמה, לא בנאום. מבוגר אחד מוביל. אם החבורה מתפזרת, עוצרים ומחליפים משחק, לא מרימים את הקול.

תחרות מותרת כשאף אחד לא „נזרק” לרבע שעה. בגיל שש זה קריטי: חשוב להם לנצח, ועוד יותר חשוב להם לא להיות אלה שבחוץ. המדריך לגיל 6 והמשחקים לגיל 6 נכנסים לעומק. לגיל צעיר יותר, גיל 3 וגיל 4 צריכים חיקוי ותנועה, לא ניקוד.

משחקים שכמעט תמיד עולים

משחק הכובע — מעבירים כובע על המוזיקה ומי שנעצר איתו עושה חיקוי — נכנס לאותה משפחה של חבילה עוברת. בועות סבון הן עצירת חירום לכל גיל, ויש גם סדנת בועות אם רוצים את זה כחלק מסודר ולא כבקבוק מהמקלחת.

• פסלים: רוקדים, המוזיקה נעצרת, קופאים. מי שזז חוזר פנימה מיד, בלי יציאה מהמשחק.
• כיסאות מוזיקליים בגרסה רכה: כיסא אחד יוצא, הילד שנשאר בלי כיסא נהיה העוזר של המפעיל.
• חבילה עוברת: חבילה קלה עוברת במעגל לצלילי שיר. בפנים מדבקה או משימה מצחיקה, לא רק ממתק.
• חיפוש מטמון: שלושה רמזים מצוירים. בבית זה חדר אחד, בגינה זה אזור מסומן.
• בלונים באוויר: הקבוצה שומרת על בלון שלא ייגע ברצפה. בלי מנצח יחיד.
• ריקוד קפוא עם משימה: כשעוצרים, כולם בתנוחה שהמבוגר אומר: פסל, חיה, גיבור.
• מי אני: מגיל שש בערך, פתק על המצח והשאר עונים כן ולא.
• זיכרון במעגל: כל ילד מוסיף מילה לשרשרת. קצר, ויושב גם בסלון.

מה הורדנו בכוונה

ברשימות ישנות הופיעו תחרות אכילה ומשיכת חבל כרעיונות אוטומטיים. במסיבת ילדים זה מתכון לחנק, לנפילה או לוויכוח. משחקי כדור בגינה כן, בסלון צפוף לא. מרוץ שליחים רק כשיש קו ישר בלי פינות שולחן.

פרסים: או לכולם אותה מדבקה, או בלי פרס. „רק המנצח מקבל” מסיים את השמחה של חצי קבוצה.

מוזיקה, קבוצות ומקום

רמקול עם פלייליסט מוכן מראש. שני שירים לריקוד, אחד להקפאה, אחד שקט לפני העוגה. פירוט נוסף בבחירת מוזיקה.

קבוצה גדולה מתחלקת לשתיים למשך משחק אחד, ואז מתערבבת. קונספט כדורגל מתאים אם כל המשחקים סובבים סביב כדור רך ומסלול, לא סביב משחק אמיתי עם שוער ודמעות.

בבית נשארים עם מעגל. בגינה אפשר ריצה. המאמר על חגיגה בגינה משלים את זה.

איך עוברים ממשחק למשחק בלי לאבד אותם

החליפו שיר, לא נאום. משפט אחד: „עכשיו כולם למעגל”. אם אף אחד לא זז, תתחילו אתם את התנועה. ילדים מצטרפים לגוף, לא להוראה. בין משחק תנועה למשחק ישיבה תנו להם לשתות. זו לא הפסקה מבוזבזת, זו הסיבה שהמשחק הבא עולה.

רשמו את שלושת המשחקים על פתק בכיס. באמצע המסיבה לא זוכרים מה תכננתם, וזה בסדר כל עוד הפתק זוכר. השאירו משחק אחד לגיבוי אם הראשון לא תופס. ילדים סולחים על משחק שהתקצר. הם פחות סולחים על רבע שעה של „רגע, תחשבו”.

אם אין לכם כוח להוביל

זה לגיטימי. הפעלה מביאה את הרצף, את המעברים ואת היכולת להחליף משחק כשהקבוצה נופלת. אתם נשארים להורים, לעוגה ולצילום. אפשר לבנות את זה במתכנן או ב־וואטסאפ 052-556-8234, במרכז, בשרון ובשפלה.