קישוט ליום הולדת ילדים: פינה אחת, צבעי קונספט ובלונים בטוחים

הפיתוי הוא לקשט כל קיר, כל דלת וכל מסדרון. אחר כך אין איפה לשחק, החוטים נתפסים בשרוולים, ואתם מבלים את השעה הראשונה בהזזת כיסאות. ילדים צריכים לזהות „כאן חוגגים” במבט אחד. פינה אחת שגמרתם אותה עד הסוף עושה את זה. שאר הבית נשאר בית.

בוחרים פינה, וסוגרים את השאר

הפינה הטובה היא זו שהאורח רואה בכניסה, או הקיר שמאחורי כיסא החוגג. שם שמים בד, בלונים גדולים, ושלט עם השם. חדר השינה נשאר עם דלת סגורה. המטבח נשאר מעבר למבוגרים. השטיח במרכז הסלון פנוי למעגל משחק. אם הכל מקושט, אין במה, ויש רק תפאורה שדורכים עליה.

יום לפני, פנו את הפינה מחפצים שבירים והזיזו עציץ שחוסם. תלו את הבד ביום, באור, לא בחמש דקות לפני הצלצול. צלמו את הפינה הריקה מאנשים. זו התמונה שתישארו איתה גם אם אחר כך החדר מתמלא. במסיבה בבית הפינה הזו היא כל „האולם”. בגינה זו הצל שמתחת לעץ או הקיר של הבית, לא כל הדשא.

הצבעים מגיעים מהקונספט

שאלו את הילד איזו דמות, ואז פתחו את עמוד הקונספט וקחו ממנו שניים או שלושה צבעים. נסיכות נשענות על ורוד, סגול וזהב. ספיידרמן על אדום וכחול. אנה ואלזה על כחול, סגול ולבן. כדורגל על ירוק ולבן, או על צבעי הקבוצה שהילד אומר בשמו. לא קונים את כל הקשת „ליתר ביטחון”.

בלואי מביא כחול וצהוב. בובספוג מביא צהוב. חד קרן אוהב פסטל רך, ברבי ורוד אחד ברור, בת הים ירוק־כחול וסגול. מדביקים את הצבעים האלה על הבד, על הכוסות ועל הבלונים באותה פינה. חדר בצבע אחד זר מרגיש כמו חנות. חדר עם פינה מדויקת מרגיש כמו הסיפור שהילד ביקש. רעיונות נוספים לפי עולם יושבים במסיבת נסיכות ובמדריך גיבורי העל.

בלונים: גדולים, קשורים, ורחוק מהפה

בלונים עושים את הפינה במבט אחד, וגם דורשים כלל. לגיל שלוש ולכל פעוט שמגיע עם אח, אין בלונים קטנים בחדר. אין שקית של בלונים לא מנופחים על השולחן. אין שאריות על השטיח. בלון גדול, מנופח, קשור בצרור אל כיסא כבד או אל הקיר בגובה שמבוגר מגיע אליו והילד לא מכניס לפה. חוט קצר, כדי שלא ייכרך על צוואר ועל רגל.

אם בלון מתפוצץ, עוצרים רגע, אוספים כל קרע, ורק אז חוזרים לשיר. פעוט אוסף „מטמון” מהרצפה מהר יותר מכם. בדקו את הרצפה שוב לפני הפרידה, כולל מתחת לשולחן. בלון שנשאר אחרי שהאורחים הלכו מסוכן גם למחר בבוקר, כשהבית נראה שקט. עמוד גיל 3 מזכיר כמה קצר הקשב וכמה גדול העולם. הקישוט צריך להיות חלק מהעולם הבטוח, לא עוד דבר לבדוק בפה.

בלונים ומתנפח לא חולקים פינה

המתנפח, אם יש חצר, עומד במקום שבדקתם לפי מקום, חשמל ובטיחות. הבלונים עומדים בפינת הצילום, בצד השני. מפוח מושך אליו כל דבר קל. בלון שנצמד לפתח עוצר ילדים באמצע תור ועלול להיקרע ליד מי שעדיין זוחל. אוכל וקישוט זזים מהפתח, והמבוגר ליד המתנפח לא צריך גם לתפוס בלונים.

שולחן, אור, ומה שמוותרים עליו

על השולחן: מפה בצבע אחד, כוסות באותו צבע, ושלט השם. זה העוגה והמים. לא שרשרת שילדים מושכים. אור מגיע מחלון או ממנורה. נרות חג לאורך הרצפה הם מכשול, לא קישוט, כל עוד יש ריצה. אם רוצים אור חם בערב, שרשרת מתאימה על הקיר של הפינה, גבוה, עם כבל שלא חוצה מעבר.

מוותרים על קונפטי על הרצפה. הוא נראה רגע אחד בתמונה, ואחר כך יושב בפה של הקטן ובשואב שבוע. מוותרים על קישוט המסדרון והשירותים. שלט קטן „לכאן” על הדלת מספיק. ילדים בגיל בית ספר יכולים להכין שרשרת נייר בצבעי הקונספט יום לפני, ולתלות אותה אתכם על הבד. זו כבר השתתפות, לא עוד קנייה. מסכות שנתלו לייבוש על הקיר של הפינה מוסיפות צבע בלי בלון נוסף.

בסוף הערב מורידים בלונים שנשארו בלי השגחה, קושרים אותם בשקית סגורה לפח, ומשאירים לכל היותר בלון גדול אחד ביד של ילד שההורה שלו לוקח אותו עד האוטו. הפינה מתקפלת למחר. הבית חוזר להיות בית, והתמונה של הקיר נשארת בטלפון. אם בא לכם קונספט שלם סביב הפינה הזו, עמוד הקונספטים והמתכנן או וואטסאפ 052-556-8234 הם הצעד הבא. פופולנד מגיעה למרכז, לשרון ולשפלה.